כתבה בנושא: בטיחות מתקני משחקים לילדים
מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט
מבוא
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא ליקויים בטיחותיים במתקני שעשועים. המסמך מציג את התקן למתקני משחקים לילדים, נתונים על אכיפת התקן ועל עריכת בדיקות בטיחות במתקני משחקים, מידע על הכשרת כוח אדם לעריכת בדיקות בטיחות ונתונים על היפגעות ילדים עקב נפילות במגרשי משחקים.
1. המצב החוקי
תקן מתקני משחקים לילדים מס' 1498 נקבע בשנת 1994 כתקן הרשמי החל על מתקני משחקים לילדים המוצבים באתרי משחקים ציבוריים ופרטיים. בינואר 2006 נכנס לתוקף תקן רשמי מחודש, בן שמונה חלקים, שהוא אימוץ של התקן האירופי בנושא זה. משרד התמ"ת הכריז על התקן על כל חלקיו כתקן רשמי. משמעות ההכרזה הזאת היא שחובה לפעול לפי הכללים הקבועים בתקן. התקן מחייב את כל היצרנים לעמוד בכללי תו התקן של מכון התקנים, וכך אין למכור מתקן משחקים ללא תווית תו התקן. באופן מעשי, האחריות להצבת מתקנים ולהפעלת מערך תחזוקה לפי התקן חלה על בעל המקום - הרשות המקומית בגני שעשועים ציבוריים ובעל השטח בגן שעשועים פרטי.
התקן מפרט את הדרישות הנוגעות למתקנים עצמם: מבנה המתקן, החומרים שהוא עשוי מהם ובטיחותו הכללית, תחזוקת מתקנים ובדיקתם, סימון מתקנים, מיקום המתקנים ומיקום אתר המשחקים ועוד.
אשר לבדיקות בטיחות, התקן קובע כי יש לערוך בדיקות בטיחות למתקני משחקים בשלוש רמות:
1. בדיקה חזותית חודשית של נציג מטעם בעל המתקן שהוסמך לכך.
2. בדיקה שנתית של מהנדס מכונות מורשה או של מהנדס אזרחי מורשה, שהוכשר לכך במכון התקנים הישראלי; זו הבדיקה העיקרית.
3. בדיקה תקופתית של מעבדה מאושרת אחת לשלוש שנים.
מכון התקנים הוא הגוף המקצועי האחראי למתן אישורי העמידה בתקן, ובסמכותו להכשיר ולהסמיך גופים אחרים לערוך את הבדיקות התקופתיות הנדרשות לפי התקן.
לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953, האחריות לאכיפת תקנים רשמיים בכלל והתקן למתקני משחקים בפרט מוטלת על הממונה על התקינה במשרד התמ"ת.
יצוין כי כל המתקנים שהיו קיימים עוד לפני כניסת התקן המחודש לתוקף יוסיפו להיבדק לפי התקן הקודם, וכך לא יידרשו בעלי מגרשי המשחקים להחליף מתקנים אשר יוצרו לפני כניסת התקן המחודש לתוקף.
2. בדיקות בטיחות תקופתיות של מתקני משחקים
מעבדת מכון התקנים היא הגוף העיקרי העוסק בבדיקת מתקני משחקים. המכון עורך בדיקה של מתקנים חדשים לפני שבעליהם (בעיקר רשויות מקומיות) פותחים אותם לשימוש, וכן בדיקה תקופתית של המתקנים במהלך השימוש בהם, בהזמנת בעלי המתקן, על-פי דרישות התקן.
להלן הנתונים העיקריים על בדיקות בטיחות במתקני שעשועים שעשה מכון התקנים בשנת 2005:
? 1,233 בדיקות של מתקנים חדשים (טרם הפעלתם); ב-199 מתקנים (16.2%) נמצאו ליקויים שחייבו תיקון ובדיקה חוזרת.
הליקויים השכיחים שנמצאו: העדר מחסום יציאה לכביש או גדר לאורך קטע המתקן הגובל בכביש; קצוות חדים העלולים לגרום לפציעה חמורה של המשתמשים; אי-התאמה לדרישות התקן בדבר מרווחים במתקנים שנועדו למנוע סכנת הילכדות איברים או לבוש של הילדים.
? 3,749 בדיקות תקופתיות של מתקנים פעילים; ב-2,998 (89%) נמצאו ליקויים שחייבו תיקון ובדיקה חוזרת.
הליקויים השכיחים שנמצאו: בלאי של משטחים בולמי הלם; שברים שגרמו להיווצרות פינות חדות; ברגים ומסמרים בולטים העלולים לפצוע את הילדים המשחקים במתקן; התרופפות של אמצעי הידוק; חלקי מבנה חסרים - שלבים בסולמות, מושבים בנדנדות וכו'.
יצוין כי הנתונים על בדיקות תקופתיות שמכון התקנים עושה הם על בדיקות בהזמנת בעלי המתקן בלבד. להערכת ראש מדור מערכות מכאניות במכון התקנים, מר טל כהנא, יש בישראל עשרות אלפי מגרשי משחקים, ושיעור המגרשים הנבדקים מדי שנה הוא קטן ביותר.
3. אכיפה
הסמכות לאכוף את יישום התקנים הרשמיים, ובהם גם את התקן שעניינו מתקני משחקים, היא בידי הממונה על התקינה במשרד התמ"ת. מדי שנה הממונה עושה בדיקות יזומות של התאמה לתקן בכמה רשויות מקומיות. בכל רשות נבדקים בין חמישה לעשרה גנים ציבוריים, לרבות אופן תחזוקתם.
בכל מגרשי המשחקים שבדק הממונה על התקינה במשרד התמ"ת נמצאו ליקויים ואי-התאמה לדרישות התקן. יצוין כי הממונה על התקינה יוזם בדיקות ברשויות מקומיות אשר לא הזמינו בדיקה שנתית במכון התקנים. נוסף על כך, מהנדסי יחידת הממונה על התקינה עורכים סיורים מקדימים, טרם בדיקות המעבדה, לצורך איתור ויזואלי של מפגעים במגרשי שעשועים המיועדים לבדיקה.
להלן נתונים על מספר הבדיקות שערך הממונה על התקינה בשנים 2006-2003:
שנה מספר הרשויות המקומיות
שנבדקו מספר הגנים הציבוריים
שנבדקו
2003 9 80
2004 11 100
2005 15 101
2006 (רבעון ראשון) 8 41
בשנת 2005 היה התקציב לבדיקות ההתאמה של מוצרים לתקנים רשמיים (כ-200 תקנים) 700,000 ש"ח, ו-10% ממנו (70,000 ש"ח) הופנו לבדיקות יזומות של מגרשי משחקים. נבדקו 101 מגרשים. בשנת 2006 עתיד התקציב שיופנה לבדיקות יזומות של מגרשי משחקים לעלות לכ-125,000 ש"ח, והוא יאפשר בדיקה של 200 מגרשים.
הממונה על התקינה מפרסם באתר האינטרנט של משרד התמ"ת את כתובות מגרשי המשחקים שנבדקו במסגרת פעולות האכיפה ונמצא שהם מסוכנים לשימוש. כמו כן, הוא מפרסם את כתובות מגרשי המשחקים שנבדקו בהזמנת הרשויות המקומיות במסגרת בדיקה שנתית הנדרשת על-פי התקן.
לדברי הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, מר גרישה דייטש, האתגר הראשי העומד היום בפני מי שרוצה לאכוף את התקן ביעילות אינו מספר הבדיקות הנערכות, אלא יצירת מודעות מלאה בקרב בעלי מגרשי המשחקים (בעיקר הרשויות המקומיות) לאחריות המוטלת עליהם לפי חוק. כיום חוק התקנים מטיל על הרשויות המקומיות ועל בעלי המגרשים האחרים חובה לעמוד בדרישות התחזוקה לפי תקנים רשמיים. כלומר, אי-עמידה בדרישות התחזוקה שבתקן בדבר מתקני שעשועים היא עבירה על החוק. עם זאת, עד כה לא ננקטו צעדים משפטיים נגד בעלי מגרשים או ראשי רשויות מקומיות אשר נמצא כי לא עמדו בדרישות התקן המחייבות.
לדברי מר דייטש, המודעות לנושאי בטיחות במגרשי משחקים גבוהה הרבה יותר מבעבר. עם זאת, יש לאפשר נקיטת צעדי אכיפה שיגבירו עוד יותר את המודעות ואת ההרתעה (גם אם לא במישור הפלילי), כגון הוצאת צו מינהלי לראשי רשויות מקומיות המונע שימוש במתקני משחקים לא תקניים, ומחייב את הרשויות לתקנם ולקבל תעודה המעידה על תיקונם ממעבדה מאושרת בתוך חודש ימים. צעד הרתעתי נוסף הניתן ליישום הוא פרסום תוצאות בדיקות הבטיחות בעיתונים, נוסף על הפרסום באתר האינטרנט של משרד התמ"ת. פעולות כגון אלו טעונות אישור של היועץ המשפטי לממשלה, והוא טרם ניתן.
4. הכשרת כוח אדם
בעבר, בעקבות דיוני הוועדה לקידום מעמד הילד ובעקבות דיונים של ועדה בין-משרדית שעסקה בנושא ליקויי הבטיחות במתקני משחקים, הוחלט כי יוכשר כוח-אדם ברמה הארצית וברשויות המקומיות ובגני-הילדים לעריכת הבדיקות הדרושות במתקנים, להגברת המודעות לבעיית הבטיחות במתקני השעשועים ולפיתוח המיומנות של זיהוי בעיות בטיחות.
הקורסים גובשו במשרד ההדרכה במכון התקנים, ונערכו בשלוש רמות:
- קורס לממוני בטיחות ברשויות המקומיות - האחראים לבדיקה החודשית.
- קורס לבדיקת מתקני משחקים במעבדה מאושרת - הבדיקה השנתית (על-פי התקן הקודם; כיום הבדיקה במעבדה מאושרת מחויבת אחת לשלוש שנים).
- קורס לגננות שנועד לתת להן כלים לזהות בעיות בטיחות במתקנים שבאחריותן.
בעקבות פרסום התקן המחודש, נפתח בחודש יוני 2006 קורס ראשון להכשרת מהנדסים בנושאי בטיחות מתקני משחקים ולהסמכתם לערוך בדיקות שנתיות של מתקני משחקים לפי התקן המחודש. היקף הקורס הוא כ-120 שעות, ובמחזור הראשון משתתפים בו כ-15 מהנדסים.
5. היפגעות ילדים במגרשי משחקים
מנתוני רישום הטראומה בישראל עולה כי בשנים 2004-1998 אושפזו 1,039 ילדים עקב נפילות במגרשי משחקים. יודגש כי הנתונים הם על היפגעות במגרשי משחקים עקב נפילות בלבד, ומוגבלים לאשפוז בבתי-החולים שבהם נערך רישום טראומה על-ידי המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר. כלומר, הנתונים אינם כוללים היפגעות במגרשי משחקים עקב פגיעות אחרות, מקרי מוות ופניות לחדר המיון, ואינם מקיפים את כל בתי-החולים בישראל. להערכת מנהל המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה, ד"ר קובי פלג, היחס בין פניות לחדר מיון לבין אשפוז הוא כ-1:10, כלומר אשפוז אחד על כל 10 פניות לחדר המיון. לפיכך, אפשר להעריך כי מספר הפניות לחדר מיון עקב היפגעות במגרשי משחקים בשנים האמורות הוא יותר מ-10,000.
מדוח שפרסם ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים באפריל 2004, עולה כי רוב הפגיעות במגרשי משחקים בשנים 2002-1997 נגרמו מנפילות מגובה, וכ-62% מהן היו נפילות ממתקנים. מהדוח עולה עוד כי קבוצת הגיל הנתונה בסיכון לנפילה במגרשי משחקים היא בני שנתיים עד שש שנים. מהתפלגות נסיבות הנפילות בטיולים ובמגרשי משחקים בשנים 2002-1997 המצוינות בדוח, עולה כי 55% מהנפילות נגרמו מציוד בשטח או במגרש המשחקים, 19% היו נפילה אחרת מגובה וכ-4% היו נפילה מסולם, ממדרגות או מצוק. לדברי ד"ר קובי פלג, מנהל המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, אין שינוי מהותי בהתפלגות נסיבות הנפילות בשנים 2004-2003.
מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט
מבוא
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא ליקויים בטיחותיים במתקני שעשועים. המסמך מציג את התקן למתקני משחקים לילדים, נתונים על אכיפת התקן ועל עריכת בדיקות בטיחות במתקני משחקים, מידע על הכשרת כוח אדם לעריכת בדיקות בטיחות ונתונים על היפגעות ילדים עקב נפילות במגרשי משחקים.
1. המצב החוקי
תקן מתקני משחקים לילדים מס' 1498 נקבע בשנת 1994 כתקן הרשמי החל על מתקני משחקים לילדים המוצבים באתרי משחקים ציבוריים ופרטיים. בינואר 2006 נכנס לתוקף תקן רשמי מחודש, בן שמונה חלקים, שהוא אימוץ של התקן האירופי בנושא זה. משרד התמ"ת הכריז על התקן על כל חלקיו כתקן רשמי. משמעות ההכרזה הזאת היא שחובה לפעול לפי הכללים הקבועים בתקן. התקן מחייב את כל היצרנים לעמוד בכללי תו התקן של מכון התקנים, וכך אין למכור מתקן משחקים ללא תווית תו התקן. באופן מעשי, האחריות להצבת מתקנים ולהפעלת מערך תחזוקה לפי התקן חלה על בעל המקום - הרשות המקומית בגני שעשועים ציבוריים ובעל השטח בגן שעשועים פרטי.
התקן מפרט את הדרישות הנוגעות למתקנים עצמם: מבנה המתקן, החומרים שהוא עשוי מהם ובטיחותו הכללית, תחזוקת מתקנים ובדיקתם, סימון מתקנים, מיקום המתקנים ומיקום אתר המשחקים ועוד.
אשר לבדיקות בטיחות, התקן קובע כי יש לערוך בדיקות בטיחות למתקני משחקים בשלוש רמות:
1. בדיקה חזותית חודשית של נציג מטעם בעל המתקן שהוסמך לכך.
2. בדיקה שנתית של מהנדס מכונות מורשה או של מהנדס אזרחי מורשה, שהוכשר לכך במכון התקנים הישראלי; זו הבדיקה העיקרית.
3. בדיקה תקופתית של מעבדה מאושרת אחת לשלוש שנים.
מכון התקנים הוא הגוף המקצועי האחראי למתן אישורי העמידה בתקן, ובסמכותו להכשיר ולהסמיך גופים אחרים לערוך את הבדיקות התקופתיות הנדרשות לפי התקן.
לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953, האחריות לאכיפת תקנים רשמיים בכלל והתקן למתקני משחקים בפרט מוטלת על הממונה על התקינה במשרד התמ"ת.
יצוין כי כל המתקנים שהיו קיימים עוד לפני כניסת התקן המחודש לתוקף יוסיפו להיבדק לפי התקן הקודם, וכך לא יידרשו בעלי מגרשי המשחקים להחליף מתקנים אשר יוצרו לפני כניסת התקן המחודש לתוקף.
2. בדיקות בטיחות תקופתיות של מתקני משחקים
מעבדת מכון התקנים היא הגוף העיקרי העוסק בבדיקת מתקני משחקים. המכון עורך בדיקה של מתקנים חדשים לפני שבעליהם (בעיקר רשויות מקומיות) פותחים אותם לשימוש, וכן בדיקה תקופתית של המתקנים במהלך השימוש בהם, בהזמנת בעלי המתקן, על-פי דרישות התקן.
להלן הנתונים העיקריים על בדיקות בטיחות במתקני שעשועים שעשה מכון התקנים בשנת 2005:
? 1,233 בדיקות של מתקנים חדשים (טרם הפעלתם); ב-199 מתקנים (16.2%) נמצאו ליקויים שחייבו תיקון ובדיקה חוזרת.
הליקויים השכיחים שנמצאו: העדר מחסום יציאה לכביש או גדר לאורך קטע המתקן הגובל בכביש; קצוות חדים העלולים לגרום לפציעה חמורה של המשתמשים; אי-התאמה לדרישות התקן בדבר מרווחים במתקנים שנועדו למנוע סכנת הילכדות איברים או לבוש של הילדים.
? 3,749 בדיקות תקופתיות של מתקנים פעילים; ב-2,998 (89%) נמצאו ליקויים שחייבו תיקון ובדיקה חוזרת.
הליקויים השכיחים שנמצאו: בלאי של משטחים בולמי הלם; שברים שגרמו להיווצרות פינות חדות; ברגים ומסמרים בולטים העלולים לפצוע את הילדים המשחקים במתקן; התרופפות של אמצעי הידוק; חלקי מבנה חסרים - שלבים בסולמות, מושבים בנדנדות וכו'.
יצוין כי הנתונים על בדיקות תקופתיות שמכון התקנים עושה הם על בדיקות בהזמנת בעלי המתקן בלבד. להערכת ראש מדור מערכות מכאניות במכון התקנים, מר טל כהנא, יש בישראל עשרות אלפי מגרשי משחקים, ושיעור המגרשים הנבדקים מדי שנה הוא קטן ביותר.
3. אכיפה
הסמכות לאכוף את יישום התקנים הרשמיים, ובהם גם את התקן שעניינו מתקני משחקים, היא בידי הממונה על התקינה במשרד התמ"ת. מדי שנה הממונה עושה בדיקות יזומות של התאמה לתקן בכמה רשויות מקומיות. בכל רשות נבדקים בין חמישה לעשרה גנים ציבוריים, לרבות אופן תחזוקתם.
בכל מגרשי המשחקים שבדק הממונה על התקינה במשרד התמ"ת נמצאו ליקויים ואי-התאמה לדרישות התקן. יצוין כי הממונה על התקינה יוזם בדיקות ברשויות מקומיות אשר לא הזמינו בדיקה שנתית במכון התקנים. נוסף על כך, מהנדסי יחידת הממונה על התקינה עורכים סיורים מקדימים, טרם בדיקות המעבדה, לצורך איתור ויזואלי של מפגעים במגרשי שעשועים המיועדים לבדיקה.
להלן נתונים על מספר הבדיקות שערך הממונה על התקינה בשנים 2006-2003:
שנה מספר הרשויות המקומיות
שנבדקו מספר הגנים הציבוריים
שנבדקו
2003 9 80
2004 11 100
2005 15 101
2006 (רבעון ראשון) 8 41
בשנת 2005 היה התקציב לבדיקות ההתאמה של מוצרים לתקנים רשמיים (כ-200 תקנים) 700,000 ש"ח, ו-10% ממנו (70,000 ש"ח) הופנו לבדיקות יזומות של מגרשי משחקים. נבדקו 101 מגרשים. בשנת 2006 עתיד התקציב שיופנה לבדיקות יזומות של מגרשי משחקים לעלות לכ-125,000 ש"ח, והוא יאפשר בדיקה של 200 מגרשים.
הממונה על התקינה מפרסם באתר האינטרנט של משרד התמ"ת את כתובות מגרשי המשחקים שנבדקו במסגרת פעולות האכיפה ונמצא שהם מסוכנים לשימוש. כמו כן, הוא מפרסם את כתובות מגרשי המשחקים שנבדקו בהזמנת הרשויות המקומיות במסגרת בדיקה שנתית הנדרשת על-פי התקן.
לדברי הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, מר גרישה דייטש, האתגר הראשי העומד היום בפני מי שרוצה לאכוף את התקן ביעילות אינו מספר הבדיקות הנערכות, אלא יצירת מודעות מלאה בקרב בעלי מגרשי המשחקים (בעיקר הרשויות המקומיות) לאחריות המוטלת עליהם לפי חוק. כיום חוק התקנים מטיל על הרשויות המקומיות ועל בעלי המגרשים האחרים חובה לעמוד בדרישות התחזוקה לפי תקנים רשמיים. כלומר, אי-עמידה בדרישות התחזוקה שבתקן בדבר מתקני שעשועים היא עבירה על החוק. עם זאת, עד כה לא ננקטו צעדים משפטיים נגד בעלי מגרשים או ראשי רשויות מקומיות אשר נמצא כי לא עמדו בדרישות התקן המחייבות.
לדברי מר דייטש, המודעות לנושאי בטיחות במגרשי משחקים גבוהה הרבה יותר מבעבר. עם זאת, יש לאפשר נקיטת צעדי אכיפה שיגבירו עוד יותר את המודעות ואת ההרתעה (גם אם לא במישור הפלילי), כגון הוצאת צו מינהלי לראשי רשויות מקומיות המונע שימוש במתקני משחקים לא תקניים, ומחייב את הרשויות לתקנם ולקבל תעודה המעידה על תיקונם ממעבדה מאושרת בתוך חודש ימים. צעד הרתעתי נוסף הניתן ליישום הוא פרסום תוצאות בדיקות הבטיחות בעיתונים, נוסף על הפרסום באתר האינטרנט של משרד התמ"ת. פעולות כגון אלו טעונות אישור של היועץ המשפטי לממשלה, והוא טרם ניתן.
4. הכשרת כוח אדם
בעבר, בעקבות דיוני הוועדה לקידום מעמד הילד ובעקבות דיונים של ועדה בין-משרדית שעסקה בנושא ליקויי הבטיחות במתקני משחקים, הוחלט כי יוכשר כוח-אדם ברמה הארצית וברשויות המקומיות ובגני-הילדים לעריכת הבדיקות הדרושות במתקנים, להגברת המודעות לבעיית הבטיחות במתקני השעשועים ולפיתוח המיומנות של זיהוי בעיות בטיחות.
הקורסים גובשו במשרד ההדרכה במכון התקנים, ונערכו בשלוש רמות:
- קורס לממוני בטיחות ברשויות המקומיות - האחראים לבדיקה החודשית.
- קורס לבדיקת מתקני משחקים במעבדה מאושרת - הבדיקה השנתית (על-פי התקן הקודם; כיום הבדיקה במעבדה מאושרת מחויבת אחת לשלוש שנים).
- קורס לגננות שנועד לתת להן כלים לזהות בעיות בטיחות במתקנים שבאחריותן.
בעקבות פרסום התקן המחודש, נפתח בחודש יוני 2006 קורס ראשון להכשרת מהנדסים בנושאי בטיחות מתקני משחקים ולהסמכתם לערוך בדיקות שנתיות של מתקני משחקים לפי התקן המחודש. היקף הקורס הוא כ-120 שעות, ובמחזור הראשון משתתפים בו כ-15 מהנדסים.
5. היפגעות ילדים במגרשי משחקים
מנתוני רישום הטראומה בישראל עולה כי בשנים 2004-1998 אושפזו 1,039 ילדים עקב נפילות במגרשי משחקים. יודגש כי הנתונים הם על היפגעות במגרשי משחקים עקב נפילות בלבד, ומוגבלים לאשפוז בבתי-החולים שבהם נערך רישום טראומה על-ידי המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר. כלומר, הנתונים אינם כוללים היפגעות במגרשי משחקים עקב פגיעות אחרות, מקרי מוות ופניות לחדר המיון, ואינם מקיפים את כל בתי-החולים בישראל. להערכת מנהל המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה, ד"ר קובי פלג, היחס בין פניות לחדר מיון לבין אשפוז הוא כ-1:10, כלומר אשפוז אחד על כל 10 פניות לחדר המיון. לפיכך, אפשר להעריך כי מספר הפניות לחדר מיון עקב היפגעות במגרשי משחקים בשנים האמורות הוא יותר מ-10,000.
מדוח שפרסם ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים באפריל 2004, עולה כי רוב הפגיעות במגרשי משחקים בשנים 2002-1997 נגרמו מנפילות מגובה, וכ-62% מהן היו נפילות ממתקנים. מהדוח עולה עוד כי קבוצת הגיל הנתונה בסיכון לנפילה במגרשי משחקים היא בני שנתיים עד שש שנים. מהתפלגות נסיבות הנפילות בטיולים ובמגרשי משחקים בשנים 2002-1997 המצוינות בדוח, עולה כי 55% מהנפילות נגרמו מציוד בשטח או במגרש המשחקים, 19% היו נפילה אחרת מגובה וכ-4% היו נפילה מסולם, ממדרגות או מצוק. לדברי ד"ר קובי פלג, מנהל המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, אין שינוי מהותי בהתפלגות נסיבות הנפילות בשנים 2004-2003.
אורן מתקני משחקים,עוסקת בתכנון והקמה של גני שעשועים למגזר הציבורי והפרטי, בין מוצרי החברה ניתן למצוא מתקני משחקים,ריהוט רחוב וגן, מתקני ספורט ונופש פעיל. מוצרינו הנוספים הינם: מתקני כושר, שולחנות קק"ל, תחנות הסעה, ביתנים , פרגולות, גדרות, אשפתונים ועוד.
החברה שמה דגש על מוצרים בטיחותיים ואיכותיים.
http://www.oren-playground.co.il
החברה שמה דגש על מוצרים בטיחותיים ואיכותיים.
http://www.oren-playground.co.il
